לא כך

ערב טוב, אחי ואחיותי חברי הכנסת.

בזמן האחרון, אני מרגיש שאתם קצת מגזימים. קצת מפחידים מדי, קצת סותמים פיות יותר מדי. קצת יותר מדי רבים עם מדינות שכנות, וקצת פחות מתפייסים. זה לא עובד בשבילי, וסה"כ אנחנו פה בשביל לסדר מדינה ראויה לכולנו, שנוכל להיות גאים בה.

אני מבין שקצת איבדתם כוון, ובמקום לטפל ברופאים ומתמחים אתם מטפלים (ביעילות שלוואי שהיתה לכם בנושאים אחרים) בלהשתיק. והרי וודאי שכוונתכם טובה, אלא שמעשיכם על הפנים.

אז הרשו לי להזכיר לכם איך עובד החוזה בינינו. ככה בשביל שנהיה ברורים:

• אני לא מקבל לירות במי שבא לי, ובתמורה אתם מספקים לי שיטור וצבא למטרות בטחוני
• אתם סוללים כבישים ואני משלם לכם מס הכנסה
• אתם מתפייסים עם מדינות אחרות, ואני דואג לא לעצבן את השכנים שלי

קל ופשוט.

מה שאתם לא מקבלים לעשות הוא לפגוע בחירות. ולהשתיק.זיכרו דבר יסודי בחירות - לאגרופו של כל אחד מותר להתפנף ככל שירצה כל עוד אינו נוגע באפי. וגם לא אגרוף אלא מילה. זה קצת קשה לפעמים, אבל אנחנו אמורים להסתדר. ואם העלבון גדול מדי, אז יש כבר חוקים בשביל לטפל בזה. ואם מקורו של העלבון מכסף אחר, אז מה. והרי לא תמיד זה עלבון. מסתבר שגם סתם ביקורת מפריעה לכם. זה נכון, המבקרים הרבה פעמים לא הוגנים, ופעמים רבות גם לא טורחים לומר מה הם כן רוצים (חוץ מסיסמות), אבל בשביל זה אתם אנשי מקצוע ואישי ציבור - שתוכלו לקחת את הביקורת ולהוציא ממנה את הדבש.

בכל אופן, החירות היא פה העיקר. המדינה הזאת נוסדה על מנת להוציא אותנו מעבדות לחירות. ואני מרגיש שאתם קצת פוגעים בכך יתר על המידה ושלא לצורך. ולמטרות לא כל כך כשרות. זה בסדר, אתם לא הראשונים שסוטים בדרכם לכוון כזה. זו נטיה טבעית של שליטים, ולכן צריך מדי פעם להזכיר לכם שזה לא עובד ככה.

אתם חייבים לזכור משהו. שלטון הנסיכים כבר נגמר מזמן. הימים של משפחות הפשע האיטלקיות של תקופת הרנסנס כבר לא פה. גם קרה איזה משהו ב-1789 שהיה צריך להסביר לכם את זה. אז לא הבנתם, ולפני 70 שנה הראיתם כמה מטורללים כולכם שוב וכמעט לקחתם את כולנו איתכם. ועכשיו אתם פה במדינה שלי מתפרעים. אז די, כי זה עולה על העצבים וזה יגמר רע מבחינתכם. אתם פשוט תפוטרו. כולכם. כי אני המעסיק שלכם וגליון ההערכה שלכם על הפנים.תזכרו. אתם צריכים לדאוג לכבישים, לדאוג לשלום בין מדינות (זה בעיה שלכם, לא שלי) ואני אמשיך לשלם לכם מס הכנסה, לסוע בצד ימין ולא להרים נשק.

משום כך אתם גם לא מקבלים להפחיד. כל יום אני שומע מכוונכם איומים על כל מיני ציבורים גדולים ומפחידים. המתנחלים, השמאלנים, האנרכיסטים, האיראנים, אל קעידה, הפלסטינים, הסודנים, הטייקונים והשפעת. זה גם מוכר. זו טקטיקה ברורה של שלטון שחושב שמי שתחתיו כבשים ושרק צריך להפחיד קצת וכולם יתיישרו לפי הקו שהם מתווים.

זה לא עובד ככה. לא תעבדו עלינו. אנחנו יודעים יותר טוב.

כאלה נוהגים מתאימים אולי אל מול הדורות הראשונים והשניים לשואה (שהמאוחרים יותר מהווים את רובכם). אתם נוטים קצת לבכיינות לבהלה. כנראה טראומה שיש לכם ממלחמת יום כיפור או משהו. זה אף פעם לא הבנתי. תקפו את המולדת מכל הכוונים, ולכאורה היינו עם המכנסיים למטה, ומה קרה? איכשהו נשארנו בחיים והיו שם כמה קרבות שלא היו מביישים אף צבא. אז מה? כל מה ששומעים מאז זה נהי. מה הבכי? נצחתם. נכון, מתו. אבל ככה זה מלחמה. אז אתם כואבים, וקמים על הרגלים (שבעה ימים, אם אני לא טועה). ומה שנשאר, לטיפול.

אנחנו, בני הדור השלישי קצת פחות מפחדים. אולי כי בזמננו לא היתה באמת איזה מלחמה ככה קיומית כמו שאתם אוהבים. אולי גם כי אנחנו פחות ופחות מתארים את עצמנו ככאלה (הרי רובנו בכלל לא ילדים או נכדים ליוצאי שואה). גם יוצאים יותר לעולם. אם אנחנו למדנו משהו מהשואה זה לא את השיעור האיום שאתם למדתם, שכולם נגדנו ולכן בואו נסתגר בגטו משלנו, אלא אנחנו למדנו שלא נסכים לחיות יותר בגטו. אנחנו יוצאים החוצה, מסתכלים מסביב ורואים מה מוצא חן בעינינו ומה פחות. אז כן, מבקרים פה את מה שקורה. זו לא בכיינות, זו התעוררות. אנחנו כבר לא מוכנים שיפחידו אותנו כל יום מאיזה מישהו שצ'וטטנו איתו אתמול באינטרנט. אנחנו יודעים שיש כאלה ויש כאלה. ונמאס כבר מהאינדוקטרינציה שלכם, של פחד וזרות.

אתן לכם דוגמה. מקובל מאוד לחשוב שהבריטים נגדנו. כל יומים יש איזה כתבה מלכלכת בBBC על הישראלים האיומים האלה, ומשום כך חלקנו משוכנעים שכל הבריטים נגדנו וכל מעיניהם נגד הישראלים. אלא שלא כך הדבר. אני נוסע לשם לא מעט, ואת כמות הפעמים שיצא לי להתקל במישהו שטרח להתייחס ללאום שלי ובוודאי בענין זה שואף לציון שלכם בנדיבות אנושית. בד"כ אנחנו מעדיפים לדבר על מוזיקה והמצב המדאיג של סדרות הערפדים המתרגשות עלינו. וגם אם כן מישהו מתעצבן על ישראל, אז מה? זה לא בדיוק מבהיל שמישהו לא מסכים איתך. אם זה מגיע לאלימות, אגרוף בין העינים ושלום. זיכרו - אנחנו כבר לא ילדי שטיטעל מפוחדים. רובנו עשינו צבא ולמדנו ללכת מכות. רובנו גם מצליחים בד"כ להתעלם מסכנה, נאמר במזרח או בדרום אמריקה, ובאמת במקרים האלה לפעמים מכירים את המוות, אבל מכאן ועד לפחד ולא לעשות? אה-אה. לא בבית ספרנו. זה כבר לא שלנו.

ועוד בענין זה, על דוקטרינת "כולם נגדנו". בנסיעתי האחרונה לארה"ב יצא לי לדבר עם צעירה אמריקאית אי שם מהמידווסט.שמעתי ממנה טקסטים כמו "אני מפחדת לצאת מהארץ כי שונאים אותנו בעולם", "כולם נגדנו" וכיו"ב. זה קצת סובב לי את ההגיון. כי שמעתי את זה פה מהיהודים, ואני מבין את זה...אבל גם ממנה? מה זה אומר? שאלה שם חושבים בדיוק כמונו. וזה כבר לא מדינה קטנה מוקפת אויבים. זו ארה"ב החזקה והבוטחת. זה שצוחקת על כולם. אז מה למדתי, שזה לא ענין של גאוגרפיה אלא גישה. אז חלאס עם השטיות. אומרים שאם אתה מתנהג כאילו הכל אבוד, אז באמת הכל נהיה יהיה אבוד, כי אתה נזהר איפה שלא צריך, ואלים איפה שלא צריך. אז בואו נחליף גישה. נהיה קצת יותר גאים בעצמנו ובמי שאנחנו (כי מגיע, לא? 60 שנה ועשינו פה לא מעט) וקצת יותר בטוחים במי שאנחנו. אז קצת יותר נוכל להיות נדיבים ולפתוח את הלב כלפי מי ששונה. סה"כ, הרי אין באמת איום אמיתי בעוד כמה חבר'ה שקצת לא כמונו? לא? למה אני צריך פה רק יהודים? מה אנחנו בגטו? אני מסרב לחיות בגטו. ואני לא אחיה בגטו, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, יכול להגר לארה"ב. אגב, שם יש המון לאומים. אז לא בטוח שזה יתאים לו גם כן. אולי כדאי לנסות את צפון קוריאה, הבנתי ששם די מקפידים על דברים כאלה. גטו, כאילו.

אז נכון. יש בעיות, ויש מטורללים. אחמדיניג'ד, לפחות לפי מה שאני שומע (אם אפשר לסמוך על זה) שיחק פחות מדי Modern Warfare והחליט אולי להפיץ את הפנטזיות הסוטות שלו על כולנו (שוב, אני לא באמת יודע). אבל בסדר, סדרו הגנה טובה ומערכת התרעה ודי. ובאמת, אפילו אין צורך לספר על זה בעיתון. מה אני מספר לכם כל דבר שאני עושה בויינט? בינינו, גם מה שאתם עושים משעמם.

אז די להפחיד, ומספיק להשתמש במלים גדולות לבעיות שאתם צריכים לפתור כדי לגרום לנו להאמין שאי אפשר לפתור אותן. לכן - אין מתנחלים, יש אנשים שחיים על אדמות לא חוקיות. ומי שחוקי, אז שלום, ומי שלא - לכלא. אין אנרכיסטים. יש אנשים שנשבר להם מלהיות בעוד הפגנה שלא עוזרות בכלל כי אתם לא מקשיבים. אז הם עוזבים את בתי החולים. מה לא בסדר בזה? מה לא הגיוני בזה? אני רוצה לראות שהייתם עוצרים אותי מלעזוב מקום שמכלה אותי. ואין תג מחיר. יש פושעים עלובים וסוטים שחושבים שאלימות היא הדרך. אותם צריך לעצור, ולא לגרום לזה להיראות מושגי וגדול. ואין ציבור דתי שרוצה לרצוח את ראש הממשלה, יש יגאל עמיר (אוי ואבוי לכם איך התנהגתם אחרי הרצח)ץ ואין מחבלים. יש אוכלוסיות שדורסים אותן תחת מגף השלטון כי לא בטוחים בהם (כי אנחנו בגטו). תתנהגו יפה, יתנהגו יפה אליכם בחזרה. שמעתי פעם כבר דיבורים על "גזעים אחרים" ועל "אי אפשר לבטוח בהם" איפשהו. לא טוב לי עם ביטוים כאלה. ואני מנפנף אותם לשלום.

ואתם בנות ובני ישראל. אל תתנו לחבר'ה האלה לקבוע לכם על מה לדבר. כל יום הם מספרים לכם שצריך להיות אכפת לכם ממקורות המימון של מישהו שמדבר, ממישהו שאמר מילה רעה על מישהו ולא הזיק לו (כי בשביל עם נזק כבר יש חוק), מהצהרת נאמנות לשלטון ועוד כל מיני קשקושים. מובילים אותכם סתם, ואתם נוהגים בדיוק כמו שהם רוצים. אז שכחתם כבר מהרופאים, שכחתם כבר מהדיור ומהאבטלה. וגם מהדברים הטובים אתם מתעלמים. מהאוכל שיש פה, מחבורת האנשים המקסימים שהתכנסה לנו פה ומהשמש הטובה. כי לקטר הכי קל. אז בואו נשתדל קצת פחות להתלהב מכל שטות שהשלטון מפרסם בעיתון. אני אשתדל גם.

לפיכך, אני מבקש מכם לסגת מכל התנועות האחרונות למען שחיטת החירות. זה לא מתאים ולא הגון. אם אתם רוצים לשמור על הכיסא, פשוט תהיו טובים. ותתנהגו אחד לשני יפה. סה"כ לא ממש אכפת לי איזה מפלגה בשלטון. אתם סה"כ נמדדים בכמה כבישים אתם מצליחים לשפץ. לא במה אתם חושבים על אלוהים.

אה. משהו אחרון לפני שאני הולך. זה באמת משהו. הבנתי שכמה מכם חברי הכנסת לא מסוגלים לשמוע מילה רעה על עצמם. וזה כבר ממש מרגיז. מה אתם ילדים? אני אעזור לכם קצת עם מה נקרא "מה שלא הורג מחשל". קחו את זה אישית: (כחכוח גרון)

• לכו קיבינימט
• Vafanculo
• va te faire enculer
• Hijos de puta
• Go fuck yourselves

יאללה, קחו הכל בקלות.

XOXO,

גל.